בחוק היהודי יש איומי טרור ומוות רשמיים נגד סרבני הרבנות

כלומר נגד אנשים המסרבים לקבל את התלמוד כספר קדוש ואת דברי חז״ל כדבר אלהים חיים

בתלמוד - הרבנים (חז״ל - חכמיהם זכרונם לבושה) מסבירים (בכל מיני גרסאות) כי יש להמית כל אדם המזלזל בהם - או המסרב לציית להם

אף אם דברי חז״ל הם ״לא הלכה״ מבחינת יראי הבית כנסת כאשר הרבנים חז״ל אומרים כי יש לרצוח את הלא מאמינים - זה כמו שאלהים אמר זאת

ואף אם חז״ל היו רק דמויות קש דמיוניות ליצירת התלמוד - ואף אם דבריהם הם ״לא הלכה״ (כפי שדתיים אוהבים לתרץ) האיומים בתלמוד על הלא מאמינים עדיין מהווים אבן פינה לחוק היהודי הידוע בתור ״הלכה״

בלי הלכות - אין יהדות

וההלכות מבוססות על חז״ל

הרב המפורסם הידוע בתור רמב״ם הנחשב קדוש ביהדות כותב בהלכותיו (בחוקיו) כי יש לרצוח את הלא מאמינים (בתושב״ע)

ומוסיף כי אין צורך - לא בעדים - ולא בהתראה - ולא במשפט - אלא כי כל יהודי הרוצח סרבן תלמוד ״עָשָׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה וְהֵסִיר הַמִּכְשׁוֹל״

רמב״ם מוסיף ומסביר כי אם יהודי לא יכול לרצוח סרבני תלמוד ישירות (נניח אם חי תחת שלטון לא הלכתי) אז עליו להכין מלכודת מוות לסרבני הרבנות - או - להפיץ עליהם שמועות שיביאו למותם

אז אף כי דברי חז״ל הם ״לא הלכה״ (תירוץ מאוד צבוע בעיני) ההלכות בעקבותם בהחלט כן מהוות בסיס ושלד לבניין היהודי

התלמוד הוא התוכניות האדריכליות וההלכות הן הבניין הנבנה על פי אותן תוכניות

ואולי ראוי להפסיק עם כל הצביעות המילולית הדתית המטשטשת כי המילה ״הלכה״ היא לכל דבר ועניין - חוק

ומכאן לא נותרת ברירה - אלא להסיק כי לפי חוקי היהדות הרשמיים יש צו הוצאה להורג פעיל כלפי כל אדם המביע זלזול בבהמות הרדודות חז״ל מן התלמוד ובתולעים המפרשות אותם כמו רמב״ם ורמב״ן הרשעים

צו ההריגה נגד הלא מאמינים הוא כרגע רדום מסיבות ברורות: אין ליראי הרבנות יכולת להוציא את ההלכה אל הפועל תחת מדינה לא הלכתית

אך מה היה קורא תחת מדינת הלכה יהודית

האם סרבני הרבנות היו נאלצים להתמודד עם רודנות דתית אלימה נגדם - התשובה צריכה להיות ברורה מאליו

במדינה דתית בה יראי הרבנות לא היו נענשים על רצח סרבני-רבנות - אנשים כמוך וכמוני
היו נרצחים יום יום

אז מה בדיוק ההבדל בין הרבנות ובין דע״ש

תלמוד
מסכת ברכות פרק ד׳ עמוד ב׳ סעיף ג׳:
״וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּיב מִיתָה״

תלמוד
מסכת עירובין פרק כ״א עמוד ב׳ סעיף ח׳:
״כל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָּיב מִיתָה״

תלמוד
מסכת עירובין פרק כ״א עמוד ב׳ סעיף י׳:
״כל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִידּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת״

משנה תורה (רמב״ם)
הלכות ממרים פרק ג׳ הלכה א׳:
״מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵינוֹ זָקֵן מַמְרֵא הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. אֶלָּא הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וּמִיתָתוֹ בְּכָל אָדָם.״

משנה תורה (רמב״ם)
הלכות ממרים פרק ג׳ הלכה ב׳:
״מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּרְסֵם שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מוֹרִידִין אוֹתוֹ וְלֹא מַעֲלִין וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל הָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וְהָאוֹמְרִין אֵין תּוֹרָה (שבעל פה) מִן הַשָּׁמַיִם וְהַמּוֹסְרִין וְהַמּוּמָרִין.

שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵינָם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל וְאֵין צָרִיךְ לֹא לְעֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה וְלֹא דַּיָּנִים אֶלָּא כָּל הַהוֹרֵג אֶחָד מֵהֶן עָשָׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה וְהֵסִיר הַמִּכְשׁוֹל.״

משנה תורה (רמב״ם)
הלכות רוצח פרק ד׳ הלכה י׳:
״הַמִּינִים וְהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ הָעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת לְהַכְעִיס (כל מי שאינו מציית לרבנים) אַפִלּוּ אָכַל נְבֵלָה אוֹ לָבַשׁ שַׁעַטְנֵז לְהַכְעִיס הֲרֵי זֶה מִין וְהָאֶפִיקוֹרְסִים וְהֵן שֶׁכּוֹפְרִין בַּתּוֹרָה (שבעל פה) וּבַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל מִצְוָה לְהָרְגָן.

אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ כּוֹחַ לְהָרְגָן בְּסַיִף בְּפַרְהֶסְיָא הוֹרֵג וְאִם לָאו יָבוֹא עֲלֵיהֶן בַּעֲלִילוֹת עַד שֶׁיְּסַבֵּב הֲרִיגָתָן

כֵּיצַד? רָאָה אֶחָד מֵהֶן שֶׁנָּפַל לִבְאֵר וְהַסֻּלָּם בַּבְּאֵר קוֹדֵם וּמְסַלֵּק הַסֻּלָּם וְאוֹמֵר לוֹ 'הֲרֵינִי טָרוּד לְהוֹרִיד בְּנִי מִן הַגָּג וְאַחְזִירֶנּוּ לְךָ' וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.״

לאור כתבים רשמיים אלה עליהם מבוססת הדת היהודית אני שואל שוב:

האם דת היהדות
היא ארגון טרור