איך יוצרים קשר עם כותב התוכן
ניתן להציג הערות ושאלות בנושא התורה בטלגרם
מי מכר את יוסף לעבדות: אחיו של יוסף - או סוחרים מִדְיָנִים
בקבוצת הדיון מכירים את מעללי הרבנים ודרכם לשכתב את התורה ולכן רוב המשתתפים ענו נכון:
לא אחי יוסף מכרו אותו
אך בימינו הדעה הרווחת והלא נכונה בקרב הציבור היא כי אחי יוסף (בני יעקב) הם אשר מכרו אותו
הציבור מאמין בכך פשוט כי כך מסבירים רבנים וכמרים אשר דרך ״פירושים״ אגדות ו-״תרגומים״ שינו את סיפורי התורה ויצרו ״גרסה חלופית״
אנו רואים זאת הרבה לדוגמא הותיקן החליף בלי בושה את המילה ׳תנין׳ במילה ׳נחש׳ בספר שמות בפרק השביעי בפסוק התשיעי
והרבנות ב-״תרגום אונקלוס״ של התורה לארמית (תרגום קדוש ביהדות) שינתה את המילה ׳עברים׳ למילה ׳יהודים׳
כך יצרה הרבנות רושם מטעה כאילו בני ישראל היו יהודים במצרים וכך יצקה ״יהדות״ לתוך התורה כדי שהתורה תראה יותר ״יהודית״
הקהל הנוהר לשמוע רבנים וכמרים מבלבל אמונה עיוורת ברב או בכומר - באמונה באלהים - והכתות מנצלות את זה כדי לשנות את התורה לגמרי
כך יוצא שהציבור מאמין היום בטעות שהיו אלה האחים של יוסף שמכרו אותו - והשקר הזה אף הפך להיות ״ידע כללי״ - בעוד התורה מספרת משהו אחר
הרבנות היהודית הסיטה מהתורה אל ״תורה חדשה״ דרך התושב״ע והכמורה עשתה זאת דרך הברית החדשה
אם ברצונך לדעת מה באמת כתוב בתורה - כולל מי מכר את יוסף למצרים - פשוט קרא אותה בעצמך
השג תורה עברית נקיה מפירושים וקרא אותה
אם תנסה להבין את התורה דרך יהדות או נצרות מובטח לך שתוסט אל סיפור אחר מזה האמיתי
לפי התורה לא היו אלה אחי יוסף שמכרו אותו אלא סוחרים מִדְיָנִים - מִדְיָנִים מצאו את יוסף בבור ומשכו אותו ומכרו אותו לישמעאלים ולבסוף למצרים
לאחים של יוסף לא היתה שום נגיעה במכירתו מלבד כך שהם הפקירו אותו בבור והלכו לאכול
אך רבנים יספרו אגדות במשך שעות על מה כביכול קרה שם - לא מתוך ידע אמיתי - אלא מתוך דחף כפייתי להמציא מחדש את התורה - והם עושים את זה בין היתר דרך אגדות מופרעות
הנה הרצאה של רב יהודי בת מעל שלוש שעות המספרת את האגדה היהודית לגבי מכירת יוסף
אם יש לך כוח לצלוח את בלבולי השכל ואם אתה מכיר את התורה נסה לעשות רשימה של כל השקרים על התורה ששמעת מהרב בהרצאה - אני מבטיח לך שהרשימה תהיה ארוכה
אחיו של יוסף אמנם תכננו למכור אותו זה נכון אך ראובן אחיו הגדול תכנן להגיע אל יוסף ראשון לאחר הארוחה ולמשוך אותו מהבור להצילו
אך כשראובן חזר אל הבור יוסף כבר לא היה שם ולכן ראובן הופתע - וכך כתוב בבראשית 37:
״ וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה
וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא ״
בזמן שאחיו ישבו לאכול עברו סוחרים מִדְיָנִים משכו את יוסף ומכרו אותו לישמעאלים
אך ביהדות הסיפור משתנה וזה יוצר סתירה - למה ראובן היה מופתע שיוסף לא בבור אם האחים הם אלה שמכרו את יוסף
הרבנות נאלצה לטייח את זה עם עוד שקר לפיו היה זה תורו של ראובן לטפל ביעקב באותו יום ולכן ראובן חזר הביתה באמצע היום את כל המסע הארוך לטפל באביו ואז גם חזר אל הבור...
אך זה לא מה שהתורה מספרת
וכמובן אין הגיון בכך שראובן יעזוב באמצע היום יפקיר את יוסף כשהוא מודע לכך שהאחים זוממים לו רע - יעשה מסע ארוך חזרה לבית אביו ״לטפל בו״ (ליעקב היו ארבע נשים לטפל בו) ואז יחזור את כל הדרך (אל אזור אחר בארץ)
אין בגרסת הרבנים אפילו גרם אחד של הגיון וכאמור זה לא מה שהתורה מספרת אך מאמיניהם אומרים על אגדה זו - אמן
לפי התורה - לאחר הארוחה ראובן חזר אל הבור להציל את יוסף ולא מצא אותו כי סוחרים מִדְיָנִים כבר עברו שם לפני כן ואספו את יוסף
אך לרבנים אין בעיה מוסרית לשקר דרך אגדות ״פירושים״ ו-״תרגומים״ ולהמציא תורה חדשה
רבנים קוראים לשקרים ׳אגדות׳ כדי שכולם יוכלו להעמיד פנים כאילו האגדה היהודית היא לא שקר
אגב לפי אגדה יהודית אחרת - לוט ויצחק חגגו פסח לפני שבכלל היו בני ישראל או יציאת מצרים
לפי אגדה יהודית אחרת (של רש״י) חם הבן של נח כרת את איבר מינו של אביו או אנס אותו או שניהם כשגילה אותו ערום באהל (בתורה אין כזה סיפור מופרע וגם לפי התורה הבן והאב בשלב זה כבר היו שניהם זקנים מאוד)
להזכירך ״פירושי״ רש״י הם לא שוליים ביהדות ועוטפים את המלל המרכזי של חז״ל בתלמוד
רש״י הוכנס אל התלמוד על ידי נוצרים אשר ערכו את הגרסה הראשונה של התלמוד בשנת 1518
אני מזמין אותך להתעמק באגדות הרבנים לגבי התורה ולהשוות אותן לכתוב בתורה אולי תראה בעצמך שהאגדות הן ברובן זדוניות ומוציאות שם רע לדמויות התורה השונות ואף לאלהים עצמו (כדאי להתחיל באגדה הנקראת תנורו של עכנאי)
עכשיו שים לב:
יוסף אמנם הצהיר בתורה כי אחיו מכרו אותו למצרים אך לא בגלל שכך היה אלא כי כך יוסף הסיק מהארועים
כך גם אני הייתי מסיק אם האחים שלי היו זורקים אותי לבור באמצע שום מקום וממש סמוך לאחר מכן מישהו אחר היה אוסף אותי משם
החיים מורכבים ויש בהם אי הבנות והתורה אשר מתארת את סיפורי החיים מציגה גם את אי ההבנות
בראשית פרק 45:
״ אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה ״
האחים היו המומים ומבולבלים לגלות כי יוסף עדיין חי וגם שליט מצרים ולכן לא הגיבו ליוסף לא לכאן ולא לכאן
הם לא הכחישו ולא אישרו את טענתו נגדם ולאור הנסיבות היה זה טבעי כי במצבם הם לא יעזו לתקן את שליט מצרים על טעותו
האחים גם לא הצהירו בשום מקום בתורה שהם אלה שמכרו את יוסף - וזאת גם כאשר קיבלו על עצמם את האשמה על גורלו (הם אלה שזרקו אותו לבור ולכן הביאו להיעלמותו):
בראשית פרק 42:
״ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת
וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ ״
מי שלא יקרא את התורה עצמאית ולא יתעמק בפרטים הקטנים יפספס את הסיפור האמיתי וייפול לכל שקר של רבנים וכמרים על התורה
לסיכום - לא היו אלה אחיו של יוסף אשר מכרו אותו למצרים למרות שזו היתה כוונתם - אלא סוחרים מִדְיָנִים הם אשר מכרו את יוסף ובגלל שהכל קרה סמוך אחד לשני יוסף האמין כי אחיו היו אחראים לחטיפתו על ידי המדינים
איך אפשר לדעת מהתורה לבדה (ללא פירושים) שהסרת עורלה בברית מילה היא הסרת העור המכסה על איבר המין הזכרי ולא נניח - הסרת אוזן שמאל
שאלה זו בדרך כלל עולה מדתיים ״להוכיח״ לנו הלא דתיים כי ללא רבניהם אי אפשר להבין את תורת ישראל (זו אשר הם מכנים ״התורה שבכתב״ לרמוז כאילו יש עוד תורה)
השאלה לגבי ברית מילה
נותנת הזדמנות להיזכר
במספר דברים חשובים:
כאשר לא בטוחים לגבי משהו בתורה - ללכת לאויבי ישראל (רבנים) במקום לבעלי הסמכות האמיתיים (כהנים) כדי לקבל הבהרה (פירוש) לא מבטיח שנקבל תשובה נכונה ולמעשה סביר כי הרבנים יטעו אותך לגבי התשובה הנכונה
לעיתים רבנים אף יתנו לך תשובות הפוכות לתורה (יטענו לדוגמא כי זהות העם זה לפי האם במקום לפי האב... וכי כל אחד יכול להפוך להיות בן ישראל... וכי יש ארבעה ראשי שנה... ועוד שטויות ושקרים אשר רבנים מעבירים לקהל נבעריהם דרך התושב״ע - תורתם הזרה לתורת ישראל)
רק הכהנים הלא יהודים (מבית אהרן) הם בעלי הסמכות להכריע בענייני תורה ודעתם של רבנים טובה כדעתו של אחרון הנבערים באספסוף
הנקודה השניה לזכור הנובעת מהנקודה הראשונה היא כי תורת ישראל לא שלמה ללא כהנים ולעולם לא תהיה זהו פשוט המצב ולנסות לכפות בכוח תחליף (רבנות) לא יפתור את הבעיה
רק דרך כהנים לא יהודים ניתן להבין את התורה במלואה וזה לא ישתנה לעולם לכן עד להופעתם המחודשת של כהנים כל שנותר לנו הוא להציג השערות ולבחון אותן מול הכתוב
התורה נותנת בחוקיה לכהנים את הסמכות עד סוף הדורות להורות (ולפרש) את כל חוקיה לישראל (ויקרא פרק 10) ולכן אלה הכהנים אשר אלהם הולכים לברר מהי כוונת התורה
את סמכות זו גנבו הרבנים מהכהנים לפני דורות רבים אך במקום להרוג את רבני הסנהדרין (חז״ל) כפי שהתורה מצווה האספסוף העלה אותם לגדולה וקידש את הפושעים ועל כך הציבור נושא קללה כבדה
אף כי חוק התורה מעניק בלעדיות לכהנים להכריע בפירושי תורה אין זה אומר שאסור לנו לפרש את התורה לעצמנו
זה רק אומר שהכהנים הם הסמכות הסופית לגבי החוק (ולא הרבנים) ולכן לדוגמא שופט לא יכול לסתור כהן בפסק דין
רבנים לא קשורים פה בדיוק כפי שכמרים נוצרים לא קשורים
לגבי ברית מילה:
יש רמז בתורה לגבי מהי העורלה אצל זכרים פיסת העור אשר מסירים ההורים כאות לכך שהם מוסרים את בנם לברית יהוה
ברית העברים עם יהוה בתורה והזהות העברית עוברות דרך הזכרים בתורה ולא דרך הנקבות - לכן העם נקרא בני ישראל ולא בנות לאה ורחל זלפה ובלהה
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהוָה
בפסוק מוסבר כי ערלת העץ
היא הפרי המכסה ומגן על הזרע:
עָרְלָתוֹ...פִּרְיוֹ
רואים מכאן כי עורלה מכסה על הזרע הזכרי וגם בגוף האדם יש כיסוי המגן על הכלי ממנו יוצא הזרע ואשר ניתן להסיר ולתפקד ללא פגם: עור העורלה
עורלה מספקת הגנה לאיבר המין בדומה לשיער המספק הגנה לראש מן השמש אך האיבר מתפקד מצוין גם בלעדיה וזו החלטת הורים אם להסירה או לא
אין מדינה בתורה הכופה על הורים להסיר את עורלת בנם
אף משה נרתע מלעשות זאת והיתה זו אשתו אשר הסירה את עורלת בנם כאשר גסס למות
אף אם יהיה על הורים לחץ חברתי לעשות ברית מילה זו בסוף החלטה שלהם וזה בינם ובין אלהים אם להכניס את בנם בברית זו אף אחד לא יכול להכריח אותם ובטח לא כאשר אין כהנים לויים אשר יאשרו כי זהו אכן התהליך הנדרש וכי המנהג לא ״הושחל״ אל התורה - מה לעשות זו האמת
גבר עברי נימול יורש מהוריו את ברית יהוה והסרת עורלתו לפי התורה מסמנת על בשרו כי הוא עבד יהוה
אסגור זאת בכך שעד ליום בו יופיעו כהנים לויים ויורו אותנו מה ואיך לעשות - הכל פתוח לדיון אך דבר אחד הוא וודאי: התורה אוסרת לאכול דם ואין בה הוראה למצוץ את הפין הפצוע של התינוק שזה מסוכן וגובל בסטיה מינית
תינוקות רבים חטפו זיהומים מרבנים אשר מצצו להם את הפין והעבירו להם חולרע מהפה של הרב אף כי מקרים אלה כמעט תמיד מושתקים
הוראה למצוץ את פין התינוק ואת דמו (אדרנוכרום) נמצאת בתלמוד - לא בתורה
חז״ל מחייבים למצוץ את פין התינוק (תלמוד)
ולכן בימינו תחת הקללה היהודית זכר (לפחות מהמגזר הדתי) יתחיל את חייו בכך שהפין שלו יהיה בתוך פה של גבר המוצץ לו - למחיאות הכפיים של הקהל הנבער
אדרנוכרום בתלמוד:
״ כל צרְכֵי מִילָה... מוֹהֲלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין ״ (הרב שם את פין התינוק בפה ומוצץ את דמו)
הערה:
בברית מילה עברית
אין למצוץ את פין התינוק
מתי התחילו להשתמש במונח ״יהודי״
לא ברור - כי העבר שוכתב בספרים מזויפים (זיהינו לפי ראיות כי כל הספרים החל מספר דברים והלאה זויפו כדי לשכתב מאורעות וחוקים)
לאור כך אין אנו יכולים להגיד אפילו שממלכת יהודה היתה קיימת בוודאות - או באיזו שנה אנו
לפי סדר ספרי התנ״ך אשר סודרו על ידי אויבי ישראל נראה כי מגילת אסתר היא המקום הראשון בו הזהות היהודית עומדת לבדה כזהות דתית מנותקת מקשר דם כלשהו לשבט יהודה
במגילת אסתר - מגילה חילונית ופוליטית לגמרי בה הבורא לא מוזכר אפילו פעם אחת - יש עדות לכך שהיה גיור המוני של עמים נוכרים להפוך להיות ״ישראל״
(עדות ישירה = בלי התחכמות רבנים המפרשים מילה כאילו היתה ״משל״ לדבר שהם חושקים בו)
אסתר פרק ח׳:
״וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים
כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם״
״ורבים מעמי הארץ מתייהדים״ ... פה רשמית הזהות היהודית מתנתקת מקשר דם לשבט יהודה
מכאן והלאה כל נוכרי יכול להפוך ליהודי והמילה יהודי אינה קשורה יותר לבני ישראל אלא מתארת חבר במועדון דתי הפתוח לכל העולם
מגילת אסתר היא אמנם ספר תעמולה מזויף אשר הושחל אל התנ״ך יחסית מאוחר - אך זו עדיין נקודת מוצא של חברי כת היהדות להאמין כי כל העמים יכולים להפוך לישראל וכך הם גם פועלים ומגיירים אף בימינו זרים לישראל
מכאן
החל ממגילת אסתר
אין יותר קשר אמיתי
בין המילה ״יהודי״
ובין בני ישראל
אולי לכן הרבנים מקדשים את מגילה זו אף יותר מהתורה שהרי חז״ל קבעו בתלמוד כי החג אותו הם המציאו - פורים - הוא החג הקדוש ביותר - והיחיד שישאר (חז״ל הכריזו בתלמוד כי כל יתר המועדים - המועדים האמיתיים מהתורה - יבוטלו - למעט אולי יום הכיפורים)
מגילת אסתר לא היתה בתנ״ך המוקדם ובסבירות גבוהה גם אינה מתארת ארועים אמיתיים לכן היא לא ראיה אמינה לשאלה מתי התחילו להשתמש בזהות היהודית של ימינו
כמובן
גם בתלמוד של חז״ל
מופיעה הזהות היהודית
אומרים לנו כי חז״ל הם מתקופת ״בית שני״ אך בית זה לא היה קיים והמידע עליו מגיע מספרי תעמולה (נושא אחר בפני עצמו) וחשוב לציין כי התלמוד הראשון לא נערך והודפס על ידי רבנים יהודים אלא על ידי מיסיונרים נוצרים באיטליה בשנת 1518 וכי כל החומר הנמצא בתלמוד כולל פירושי רש״י לכתוב נאסף ונערך על ידי אותם מיסיונרים נוצרים - וכאן עולה השאלה כמה זמן יהדות באמת קיימת
האם היא קיימת אלפיים שנה ויותר כפי שאוהבים לטעון רבנים או יותר סביר כי יהדות היא תופעה מאוחרת יחסית אשר התגבשה לדת שאנו מכירים היום רק לפני כמה מאות שנים לאחר הדפסת התלמוד הראשון על ידי הנוצרים
העברים שהתיישבו באתיופיה לא קראו לעצמם יהודים והתנ״ך שלהם לא כלל את מגילת אסתר והם מעולם לא שמעו על תלמוד - עד שהרבנים ממש לאחרונה בתקופת חיינו העלו אותם לארץ וסיפרו להם שהם ״יהודים״ ושיש להם ״עוד תורה״
האם יש לך משהו נגד ישוע
כן הוא התחזה להיות המשיח
לפי חוק התורה היה צריך להמיתו על גנבת תפקיד הכהונה - וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת
בתורה המשיח
הוא לא מלך ולא יהודי
אלא כהן לוי - הכהן הגדול
התפקיד עובר מאב לבנו
בתוך בית אהרן
עד סוף הדורות
זו ברית עולם אשר כרת אלהי העברים יהוה עם זרע אהרן - התורה מצווה להרוג את מי שינסה לקחת את תפקיד הכהנים מהם
ספרים זרים לתורה כמו תהילים מנסים להציג כאילו ברית אהרן הנצחית כביכול בוטלה על ידי הבורא והועברה אל זרע הרוצח הרשע דוד
אך בתורה הבורא מדגיש כי בריתותיו אינן מתבטלות מהצד השלו וכי הוא יזכור ברית ראשונים כלומר לא יבטל את בריתותיו גם כאשר הצד השני לברית חוטא לו ובוגד בו
צריך להיות ברור כי אם ברית יהוה היתה כפופה לביטול על ידי יהוה בגלל ״התנהגות לא טובה״ של דור כזה או אחר אז כל בריתות יהוה היו מתבטלות ואז אין שום משמעות למלים ״ברית עולם״ מאחר וטבע האדם הוא לחטוא ולכן זה רק ענין של זמן עד שדור כזה או אחר יחטא
הבורא מדגיש בתורה כי בריתותיו הן חוק עולם בריתות החסינות מביטול - בדיוק כדי שלא יבואו ליצנים ויטענו בספרים חיצונים לתורה כמו תהילים שברית יהוה המקורית כביכול ״הוחלפה באחרת״
אך אין זה אומר שבעלי ברית יהוה חופשיים למרוד ולפשוע נגדו
במקום לבטל ברית על התנהגות רעה - הבורא הכניס סעיף המבטיח עונש כבד לאלו אשר יציגו התנהגות רעה ויפרו בריתו
זה מפורט בתורה
בספר ויקרא פרק
עשרים וששה
קרא את הפרק
מתוך הפרק:
וְאִם בְּאֵלֶּה (בחוקי הברית) לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם
וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית
וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב
...וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם
אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֺנָם
שים לב:
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר
...וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים
לכן בשום שלב
לא היה ביטול מצד הבורא
של ברית אהרן לשאת את
התואר משיח מדור לדור
ולכן אם אני הייתי השופט העברי של הממזר ישוע שנולד מחוץ לנישואין וטען להיות המשיח - הייתי פוטר אותו בקנס (מותר בתורה להמיר עונש מוות בקנס בדרך כלל)
כי ברור שהוא נפל קורבן לשקר היהודי לפיו משיח הוא מלך יהודי - ולכן לא הייתי הורג אותו
נזכור גם כי כל הכתוב על ישוע הוא לא עדות אישית של ישוע אלא ספרי תעמולה רומאים מצוצים מן האצבע של פקידי הותיקן
סביר כי אם היה אדם כזה בשם ישוע הוא לא אמר ולא עשה את הדברים אשר נטענים לגביו על ידי הממסד
גנבת התואר ׳משיח׳ הראשונה היתה בספר שמואל
ספר שמואל הוא גם הספר אשר המליך רודן על ישראל ושיעבד את כלל השבטים העברים לשבט יהודה - כביכול בהוראת יהוה - וכך הפר ספר שמואל את חוק יהוה בתורה - ואת ברית יהוה עם כלל שבטי ישראל
איזה סוג בן אדם יהיה המשיח (ושאלות נוספות לגבי מי יהיה ״שליח הגאולה״)
יש להפריד בין המושגים ׳נביא׳ ו-׳משיח׳
אמנם משיח הוא בפועל גם נביא מאחר והוא מתקשר עם יהוה אחת לשנה ביום הכיפורים באהל מועד (אם יהוה מחליט להופיע בפניו)
אך משה לא היה משיח
והוא היה הנביא הגואל
של בני ישראל
אחיו של משה - אהרן - הוא זה שהיה המשיח ואמנם גם דרכו אלהים העביר מסרים אל העם מה שהופך אותו לנביא אך הנביא הגואל היה משה
נקה את הראש
מתעמולה יהודית-נוצרית
לגבי מיהו ומהו המשיח
משיח זה תפקיד ניהולי
המשיח מנהל את
עבודת המקדש
נביא יהוה יהיה שליח גאולת העם אך הוא לאו דווקא יהיה משיח - נביא לא חייב להיות כהן
משה לא היה כהן
ומשה לא היה משיח
משה היה נביא עברי
אשר עזר לגאול את עמו
מלהיות עבדים למלך אדם
הנביא העברי משה
גם עזר למשיח אהרן
להיכנס לתפקידו בתור
מנהל המקדש - הכהן הגדול
יהוה גאל את עמו ממצרים אך בימינו נראה כי יצטרך לגאול אותם ראשית ובעיקר מעצמם
סביר להניח כי המשיח והנביא הגואל בין אם יהיה זה אדם אחד או שני נביאים נפרדים יבוא או יבואו מן העברים ויהיה או יהיו זרעו של יעקב העברי הידוע בתורה גם בשם ישראל
האם הנביא הגואל ישמש גם כמשיח לא יודע אבל אם סיפור התורה יחזור על עצמו אז יהיו אלה שני אנשים נפרדים - נביא גואל - ונביא שיהיה משיח
מצד שני - בתורה הנביא הגואל משה הגיע מבית מלוכה והיה מנותק מדרכי העם - משה גדל על ברכיה של נסיכה בבית מלוכה ולמעט אמו אשר היתה לצידו - ברור מהתורה כי למשה לא היו יד ורגל בחיי היום יום של אחיו פשוטי העם
ורק כאשר משה הוא כבר אדם בוגר הוא גם לראשונה יוצא מהבועה בארמון המלך ונחשף למציאות היומיומית של אחיו פשוטי העם
״ וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם ״
וכבר ביום השני ליציאתו מהארמון משה מוצא את עצמו מבוקש על רצח איש מצרי ונאלץ לברוח ממצרים
ופה אהרן נכנס ומשמש כגשר בין משה ובין העם
הנביא אהרן נולד וגדל בקרב אחיו פשוטי העם והכיר מקרוב את דרכיהם וחטאיהם מה שהפך את משה ואהרן לצמד מוצלח המשלים אחד את השני
אך אם נביא גואל יבוא מקרב העם אין בהכרח צורך בנביא נוסף אשר יגשר בין הנביא ובין העם כמו במקרה של משה ואהרן ועם זאת עדיין ייתכן כי מלבד הנביא הגואל יהיה נביא נוסף בתפקיד המשיח כי להיות נביא גואל זה עול בפני עצמו ולהוסיף על כך גם את עול תפקיד המשיח עשוי להתגלות כיותר מידיי עבור אדם אחד לשאת
ואין אדם שהוא טוב מכף רגל עד ראש ואל לנו לצפות מהנביאים להיות נקיים כל חייהם כאילו חיו בבועה על אי בודד מתנזרים מכל השפעה רעה של דור רע ומנוול זה
בני אדם הם שדי גהנום - ללא הדרכה גורלם לחטוא וההבדל הוא רק מי יצליח להתגבר על עצמו ולהתחיל לשמור על עצמו נקי וישר יחסית לדורו
אות משה כנביא יהוה היתה ליישר נחש להיות מטה ישר לפי רצונו ואפשר לזהות פה משל לאופי האדם:
בכל אדם יש נחש
וללא שליטה בנחש
משה לא היה יכול
להציל את עמו
במילים אחרות - אם אתה רוצה להיות גיבור גואל תתחיל בכך שתדע לשלוט על עצמך ולשמור על עצמך נקי מחטאים
וכדי לדעת מאילו חטאים עליך להישמר הפוך את תורת יהוה לחבר הכי טוב שלך וסמן בה את כל דברי יהוה אחרי שהוצאת ממנה את ספר דברים והשלכת אותו לפח האשפה
וכך אולי גם המשימה הראשונה של נביאי הגאולה תהיה - להתגבר על עצמם - להתיישר ולשמור על עצמם נקיים - כדי שיוכלו למלא את משימתם
איך אפשר לדעת ללא פירושי רבנים (ללא תושב״ע) מה זה חֵלֶב בתורה ומה פירוש הפסוק ״כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״
ויקרא פרק 3:
חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם
בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל חֵלֶב
וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ
איך נדע בימינו ללא כהנים מה זה חֵלֶב
אתחיל מהסוף: בהצלבת פסוקים ממקומות שונים בתורה נראה כי חֵלֶב הוא שומן וכי התורה אוסרת לאכול שומן (מן החי) ודם
לפני שאמשיך אוסיף כי בתורת ישראל אין איסור לערבב בשר עם חָלָב
האיסור הוא תוספת מאוחרת של הרבנות (הזרה לתורה) אשר ״פירשה״ פסוקים מהתורה באופן ״יצירתי״ כדי להגיע למסקנות זרות לתורה
לפי תורת ישראל - ללא פירושי הרבנים - מותר לאכול בשר עם חָלָב
אזכיר גם כי אין זו סמכותה של הרבנות היהודית להכריע בפירוש התורה לישראל סמכות זו לפי התורה שייכת בלעדית ועד סוף הדורות לכהנים הלויים
אברהם העברי (הלא יהודי) האכיל את אורחיו בהגשה אחת בשר עם חָלָב ואין בכך שום בעיה כי בתורה אין איסור עירבוב
בראשית 18 - וַיִּקַּח [אברהם] חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ
הפרדת בשר מחָלָב מופיעה לראשונה בתלמוד
בתלמוד רבנים גפ טענו כי אברהם ידע וקיים את כל חוקי התורה:
תלמוד בבלי מסכת יומא פרק ג׳
״אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה...אפילו עירובי תבשילין״
אנו רואים כי לפי הרבנים בתלמוד - אברהם ידע את כל חוקי התורה - ועם זאת בחר להאכיל את מלאכי יהוה אורחיו בשר עם חָלָב
אברהם אכן פעל בסתירה לחוקי היהדות כאשר הגיש לאורחיו בשר עם חָלָב - אך לא בסתירה לחוקי התורה
בגלל הבדלים מהותיים בין חוקי היהדות ובין חוקי התורה רבנים נאלצים לטייח את הסתירות הקשות הנוצרות בין דתם היהודית ובין התורה העברית בשלל תירוצים
ובגלל שהתירוצים מצוצים מהאצבע הם גם בדרך כלל סותרים אחד את השני - כולל התירוצים המופרכים לגבי למה אברהם האכיל את אורחיו בשר עם חלב
תירוץ רבני אחד טוען כי המלאכים לא באמת אכלו אלא רק העמידו פנים כאוכלים
אף כי בתורה כתוב: ״וַיֹּאכֵלוּ״
תלמוד מסכת בבא מציעא פרק ז׳ פ״ו ב׳
״מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם ואכלו סלקא דעתך אלא אימא נראו כמי שאכלו ושתו״
אנו רואים כי לפי הרבנים חז״ל - מלאכי יהוה נהגו בצביעות עם אברהם ורימו אותו - האם לדעתך התירוץ סביר במיוחד לאור כך שהוא סותר ישירות את הכתוב בתורה (וַיֹּאכֵלוּ)
אף אם נעמיד פנים כאילו הדברים התרחשו כפי שחז״ל מתארים אותם - האם לא היה נכון מצד מלאכי יהוה לתקן את אברהם ולהסביר לו שאסור לערבב בשר עם חָלָב (אם היה כזה איסור מאלהים)
נזכור כי אלהים מצוה בתורה:
הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ
וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא
זו חובה מוסרית לתקן אדם על טעותו
לפי תירוץ רבני אחר - הסותר את התירוץ הראשון אברהם לא הגיש בשר וחָלָב באותה ארוחה אלא בארוחות נפרדות
הנה שוב הפסוק מהתורה:
״וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ״
האם משתמע מהפסוק כי מדובר בארוחות נפרדות - התשובה היא לא
אך התירוץ של הרבנים לא נועד להסביר את הכתוב אלא לטייח את הסתירה - ובשביל זה אין להם בעיה מוסרית לשכתב את סיפורי התורה כך ש-״יתאימו״ להשקפת עולמם
לפי תירוץ רבני שלישי הסותר את השניים הקודמים לו - אברהם בכלל חשב שהמלאכים הם ערבים וכי חוקי התורה לא חלים עליהם - ולכן האכיל אותם בשר עם חָלָב
מוזר
האם ראית בתורה עדות כי אברהם חשב את המלאכים לערבים - התשובה היא לא
אף אם אברהם כן טעה לחשוב שהמלאכים ערבים האם הגיוני כי יבחר להגיש דווקא ארוחה הסותרת את אמונתו והנחשבת בעיניו טמאה - התשובה היא לא
האם כאשר יבואו אליך אורחים מחוץ לארץ תבחר להגיש להם דווקא שרימפס וחזיר בביתך - לא
הרבנים טוענים כי האיסור היהודי לערבב בשר עם חָלָב מגיע מפסוק התורה: ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״
מצוה זו מופיעה פעמיים בתורה - שמות 23 ושמות 34 (ספר דברים אינו חלק מהתורה ולכן לא נספר)
אך פירוש הרבנים הוא תוספת שלהם לפסוק המשנה את משמעותו
האיסור מהתורה לבשל גדי בחלב אמו מציין קשר דם בין הגדי ובין אמו ואוסר נקודתית לבשל את הגדי בשומן אמו - זהו
רבנים מתייחסים למילה חלב בפסוק זה בתור הנוזל חָלָב אך אין זה משנה למהותו של האיסור לבשל בן במשהו שנלקח מהאם
מהות המצוה היא להתחשב בחיות המשמשות למאכל
הנה מצוה דומה האוסרת ניצול של ילד והורה בו זמנית ויקרא 22: ״וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד״
ודוגמא נוספת להתחשבות בחיות שמות 22: ״לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי״
לפי הכתוב בתורה (ללא ״פירושים״) אין בפסוק זה איסור כללי לערבב בשר עם חָלָב - אלא איסור מאוד נקודתי לא לבשל בן בשומן אמו וזה שונה בתכלית מהרעיון היהודי לא לערבב בשר עם חָלָב
אך מנהגם של רבנים הוא לשכתב חוקי תורה דרך ״פירושים יצירתיים״ אשר ֿ יוצקים לתורה רעיונות חדשים (כמו תפילין)
לאור הראיות אני טוען כי זה נעשה מצד הרבנות (לפחות בתקופת חז״ל) בזדון להסיט מהתורה אל ״ברית חדשה״ יהודית
לגבי: ״כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״
עד להופעתם של הכהנים אשר התורה לא שלמה בלעדיהם (כי הם הוסמכו לפרשה אל העם) אפשר להסיק מהתורה מהו חֵלֶב פשוט על ידי הקשה מן ההקשר בו מופיעה המילה חֵלֶב בפסוקים שונים:
שמות 23 - לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
היה נהוג לבשל בשר בשומן החיה (לפני העידן המודרני) וזהו רמז עבה לגבי מהו חֲלֵב או חֵלֶב
שמות 29 - לָקַחְתָּ אֶת כׇּל הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב
שומן החיה (הַחֵלֶב) אכן מכסה את קרביה
ויקרא 7 - וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכׇל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ
שומן חיה אכן משמש למלאכות כמו עיבוד עורות ולכן גם כאן יש רמז עבה להיות חֵלֶב - שומן
ויקרא 17 - וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה
שומן חיה אכן ניתן להקטיר לריח ניחוח (בשונה מיתר חלקי החיה) ויש אף נרות העשויים שומן לכן זהו עוד רמז עבה להיות חֵלֶב - שומן
במדבר 18 - כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן
שומן מגיע גם מן הצומח ולא רק מן החי - בשונה מיתר חלקי החיה - ולכן גם זה הוא רמז עבה להיות חֵלֶב - שומן
כמובן ללא כהנים לויים אשמור את הזכות לטעות לגבי פירוש התורה - ועד שהכהנים יופיעו הכל פתוח לדיון
איפה כתוב בתורה שמותר או אסור לשבט עברי לשים על עצמו מלך
אין בתורה איסור ישיר על שבט עברי לשים לו ׳מלך׳
עם זאת התואר ׳מלך׳ לא מתאים לתאר את הזכויות והסמכויות החוקיות של מנהיג שבט עברי והתואר ׳מלך׳ הוא לכן לא נכון לשימוש בשבטים מאחר והתואר ׳מלך׳ מעיד על זכויות וסמכויות אשר אסור לתת למנהיג בישראל - ואסביר
מנהיג עליון של שבט נקרא בתורה ׳נשיא׳
הוא לא הבעלים של אדמות השבט ולא הבעלים או האדון של יושבי השבט אלא מנהיג רוחני מזקני השבט
בעוד ׳מלך׳ בהגדרה נקיה הוא כן בעלים ואדון ומחוקק של ממלכתו וכל יושביה אשר הם עבדי המלך
התורה מגדירה את יהוה כמלך ואדון ישראל ואת בני ישראל כעבדי יהוה - ולא עבדיו של מנהיג בשר ודם ולכן לא יכול להיות מלך נוסף על המלך הקיים
התורה גם מגדירה את ארץ ישראל כממלכת כהנים ולא כאוסף ממלכות אשר בראשן מלכים
אוסף שבטי ישראל יוצרים ממלכה אחת ובראשה עומדים כהני יהוה המייצגים את המלך יהוה
בתורה לכל שבט עברי יש נשיא שהוא מפקד עליון בדומה למלך אך התואר ׳נשיא׳ מדייק יותר בזכויותיו ובסמכויותיו של אותו מנהיג ושומר אותו צנוע
התואר ׳נשיא׳ מעיד כי מנהיג השבט הוא לא אדון ולא מחוקק וכי יושבי השבט הם לא נתיניו ולא עבדיו של הנשיא
ומעל הכל התואר ׳נשיא׳ לעומת התואר ׳מלך׳ מבהיר לנו כי אין למנהיג השבט סמכות לייצר חוקים חדשים לעמו ובטח ובטח שלא לאכוף חוקים זרים לתורה
אסור לנשיא לדוגמא להחליט כי הוא מטיל מיסים חדשים על התושבים - אך ״מלך״ בהגדרה הנקיה כן רשאי לעשות זאת כי מלך הוא הבעלים והאדון והמחוקק של ממלכתו ושל נתיניו
לכן התואר ״מלך״ אינו מתאים לתאר את הנהגת השבט אף כי בתורה אין איסור ישיר לשים מלך
אף אם שבט כן יחליט לקרוא למנהיגו ״מלך״ עדיין לא יהיה זה מלך במובן הרגיל ולכן יהיה זה מיותר לכנותו ׳מלך׳ כשאפשר לכנותו ׳נשיא׳
חשוב מאוד לזכור כי לפי התורה בחוק האחרון בה בספר במדבר אסור לשבט לשלוט על שבט עברי אחר
לכן אסור ל-״מלך״ או ׳נשיא׳ לשלוט על אדמות השבטים האחרים בממלכת יהוה וזאת אף אם כל השבטים מעוניינים בכך
במדבר שלושים ושש:
וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל
לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה
למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו
ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר
כי איש בנחלתו ידבקו
מטות בני ישראל
יהוה
המחוקק והמלך של ישראל בתורה הוא יהוה
הסמכות הסופית לגבי חוקי יהוה הם הכהנים הלויים (לא רבנים יהודים) ונשיא או ״מלך אדם״ לא יכול לעקוף את הכהנים והוא כפוף להם בפירוש החוק
אך כאמור מלך בהגדרה הנקיה של המילה כן נותן את המילה הסופית לגבי החוק ואכיפתו - וכל יושבי ממלכתו הם עבדיו החייבים לציית לו - ודבר כזה לא יכול להתקיים בממלכת יהוה
יראי חז״ל (מאמיני חז״ל) אינם מודעים לאיסור בתורה המונע משבט אחד לשלוט על אחר כי רבניהם פשוט לא אמרו להם לשים לב לזה ויראי חז״ל לא נוטים לחשוב עצמאית על תורה - אלא רק לשנן את דעתם של רבניהם עליה
ויראי חז״ל יטענו כי אין איסור בתורה לשים מלך וכי לכן מותר לשים מלך אחד על ישראל
וכאשר תסביר להם שבני ישראל שוחררו מעבדות למלך אדם במצרים כדי להיות עבדיו של הבורא ולא עבדים של מלך אדם - הם יטענו כי תחת מלך בשר ודם בני ישראל הם לא עבדי אותו מלך אלא כי מדובר פה ב-״מלך״ מסוג אחר... כזה אשר נתיניו הם לא עבדיו...
כאשר תציג להם מתוך ספר שמואל א׳ פרק ח׳ בו הם מאמינים - הוכחה - כי שמואל אמר לבני ישראל כי תחת מלך אדם הם יהיו עבדיו - יראי חז״ל יטענו (בהתאם להסבר שקיבלו מרבניהם) כי שמואל ״לא באמת״ התכוון לכך שבני ישראל יהיו עבדי המלך
הם יטענו כי שמואל אמר זאת ״רק כדי להפחיד״ את בני ישראל שלא ישימו מלך...
וכאשר תסביר להם שלפי הסברם אם שמואל אמר בשקר שבני ישראל יהיו עבדי המלך ״רק כדי להפחיד את הקהל״ זה הופך את שמואל לנביא שקר - הם יקראו לך ״אפיקורס״ ויסרבו להמשיך את הדיון
מתוך ספר שמואל א׳ פרק ח׳:
זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ
אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם
...אַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ
לַעֲבָדִים
למה התורה מציגה טעות
וטוענת כי שפן מעלה גרה
״ לפי התורה שפן מעלה גרה - אבל מדענים מספרים לנו שהשפן לא מעלה גרה - אז יש טעות בתורה ולכן לא יכול להיות שהיא ניתנה ממקור אלהי ״
אך שפן (Rabbit)
דווקא כן מעלה גרה
גרה לא עולה רק בתוך הגוף אלא גם חיצונית לו כאשר חיה אוכלת את גלליה כחלק ממחזור העיכול הטבעי שלה
המדענים המספרים ששפן לא מעלה גרה שוכחים לציין כי שפן אוכל את גלליו וכי לכן שפן אחרי הכל דווקא כן מעלה גרה
גרה היא עיכול חוזר של האוכל אחרי שכבר עוכל ורוב השפנים והארנבות (Rabbits) אוכלים את גלליהם לעכל אותם פעם שניה
בתורה אין את המילה ׳ארנב׳ - יש ׳שפן׳ ו-׳ארנבת׳ וכנראה הכוונה ליצור מאותה משפחה
אך הרבה דורות אחרי התורה - מישהו - אדם כלשהו - נקרא לו ינקל׳ה - החליט לקרוא לסוג מסוים של שפן שאינו אוכל את גלליו - ׳שפן׳ - נו אז מה - בתורה אין הבחנה בין שפן וארנבת וגם באנגלית שניהם נקראים Rabbit
בטבע רוב השפנים-ארנבים אוכלים את גלליהם כאשר הם מעלים גרה ולכן בתורה אין טעות פה
זה לא אומר שכותבי התורה חסינים מטעויות ושלא נמצא פה ושם טעות אנוש בכתיבתה כי גם אם היא ניתנה במעמד אלהי או בהשראה אלהית אין זה אומר שבני האדם שכותבים ומשמרים אותה חסינים מטעויות
ולבסוף גם אם אינך מקבל את דעתי זכור:
תורת ישראל לא שלמה ללא כהנים - זה החוק בתורה - הכהנים הם הסמכות לפרש את התורה
רבנים וכמרים הם לא הסמכות לפרש את התורה והם לעולם לא יהיו תחליף לכהנים
ועד שיופיעו כהנים ביד יהוה -אף אדם לא רשאי לשים לכהנים תחליף - בטח ובטח לא רבנים וכמרים אשר הם אנשי דת מושחתים המייצגים כתות המסיטות למערכת חוקים הפוכה מזו של התורה - כתות שטן לכל דבר ועניין
אם אין לך כבשים (כהנים) - אז לטעון שחזיר (רב או כומר) זה ״כבש״ לא יפתור לך את הבעיה של מחסור בכבשים
אל לנו להעמיד פנים כאילו רבנים וכמרים הם כהנים כי בכך אנו משתפים פעולה עם הפושעים
נזכור כי רבים מהרבנים הם לא זרע ישראל ובכך שהם מסיטים לחוקים הפוכים לתורה הם פועלים כאויבי ישראל - גם אם הם לא רואים זאת
כדי להבין את התורה קרא אותה בעצמך וסמן בה את כל דברי יהוה - דברי יהוה הם מהות התורה - ולא פירושי הרבנים המעוותים אותם
אמנם לא תבין הכל בתורה אבל עם הזמן תבין יותר ויותר וככל שתבין אותה יותר דרך מחקר עצמאי כך יהיה לך קל יותר לראות את תרמית דת היהדות נגד התורה ונגד ישראל
האם יש טעויות בתורה - ואם כן האם עדיין אפשר להתייחס אל התורה כספר קדוש
בני אדם הם אשר מעתיקים ומפרסמים את התורה ובני אדם עושים טעויות בין תמימות ובין זדוניות ולכן סביר למצוא בתורה טעויות
בין אם מקור התורה הוא אלהי ובין אם לא - ובין אם הנך מאמין כך או כך - העובדה היא שהתורה עדיין מופצת דרך בני אדם
לכן סביר כי לאורך הדורות נפלו טעויות העתקה אף אם רק תמימות וזאת גם אם התורה ניתנה מאלהים
דוגמא לטעות שכזו אפשר לראות בספר בראשית 14 שם נכתב:
״ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר ״
ברור מהסיפור שיש טעות כי לפי הסיפור היה צריך להיות כתוב ׳...ובשלש עשרה...׳ עם האות ב׳ לפני המילה ׳שלש׳ אחרת הסיפור לא הגיוני
לפי הסיפור במשך 12 שנה היו עבדים למלך ובשנה ה-13 מרדו בו ובשנה ה-14 המלך בא להענישם - מכאן מסיקים כי האות ב׳ נפלה מתישהו בהעתקה
אך טעות שכזו דווקא מעידה כי אף במקומות בהם ברור שנפלה טעות המעתיקים עדיין בחרו להשאירה ולא לקחת על עצמם לתקנה לפי השקפתם אשר עשויה להיות שגויה
לכן טעות שכזו דווקא מחזקת את אמינות העותק למקור
הטעות היא כמעט בוודאות תמימה כי היא לא משנה את הסיפור - בשנה ה-14 בא המלך ולכן לא ניתן לטעות לחשוב שבמשך 13 שנה מרדו בו וברור כי בשנה ה-13 מרדו בו
כשמוצאים טעות בתורה - רק לכהנים סמכות (מהתורה) לתקן את הטעות כי הם האחראים הבלעדיים (לפי התורה) על הוראתה לישראל
סמכות זו נגנבה מהכהנים בסופו של דבר על ידי הכת הרבנית-יהודית ובימינו התורה מופצת דרך כתות זרות לתורה (כמו כת היהודים) ולכן הגיוני לשאול - האם ייתכן כי מפיצי התורה אשר הם לא כהנים ישבשו בכוונה את הכתוב בה
כן - סביר שינסו
אבל זה לא כל כך פשוט - כי התורה כבר היתה נפוצה בקרב ישראל בכתב הרבה לפני שהכתות הדתיות סביבה צצו כתופעה חברתית
משה (אשר לא היה יהודי) כתב את חוקי התורה בספר המתואר בתורה כ-׳ספר הברית׳ וכהני יהוה (לויים לא יהודים) הופקדו על הוראתה לציבור
הלויים מהם באים הכהנים צוו לחיות בקרב כל השבטים וסביר כי התורה כבר היתה נפוצה כספר בקרב העם עוד בתקופת משה
לפי התורה לבני ישראל כבר היתה היכולת לכתוב ספרים עוד במדבר כשיצאו ממצרים
ופה אמליץ לכל אדם המחשיב עצמו כאדם חושב לא לסמוך בעיוורון על הממסד הארכיאולוגי או על האקדמיה של ימינו כדי לקבוע לעצמו - מה היה - ומה לא היה - בזמנו של משה
מי שיחקור את טיב ה-״ממצאים הארכיאולוגים״ אשר אותם מציגים לציבור צפוי לגלות כי הענף הנקרא ארכיאולוגיה הוא מושחת ומזויף לא פחות מהותיקן מהרבנות ומ-׳נאסא׳
״ וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כׇּל דִּבְרֵי יְהוָה ״
״ וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה…״
מאחר וספר התורה כבר היה נפוץ בקרב הציבור היה קשה מעשית לשנות בו מילים ולשכנע את הציבור לבלוע את זה
לכן סביר כי למרות שהתורה מופצת בימינו על ידי כתות זרות - היא עדיין נאמנה למקור כי עותקים ממנה הסתובבו ברחבי הארץ והעולם
אך זה לא אומר שאותן כתות לא ינסו לשכתב אותה בדרכים אחרות - דרכים עקיפות
אחת מהן היא שכתוב התורה לא מבפנים אלא מבחוץ באמצעות ספרים חיצוניים לתורה אשר זויפו להראות כ-״ספרי המשך״ או ״השלמה״
לדוגמא בספר דברים ובתלמוד מזהים בוודאות חבלה מכוונת בחוקי התורה מאחר והחוקים החדשים המוצגים בספרים אלה סותרים קשות את חוקי התורה הנצחיים ולעיתים אף לגמרי הפוכים להם
דרך נוספת ״לשכתב״ את התורה היא באמצעות הוספת הפיסוק ואיני טוען כי הרבנות המושחתת היא זו אשר המציאה את הפיסוק - לאור השפה העילגת המוצגת בספרי הרבנים כמו התלמוד ולאור כך שהשפה העברית היא עתיקה הרבה יותר מהכת היהודית - סביר כי ניקוד היה קיים הרבה לפני שצצה לה הכת היהודית
אך הרבנות היהודית כן הוסיפה על דעת עצמה פיסוק וניקוד מוזרים לכל מיני גרסאות של התורה אותן הרבנות מפיצה
לעיתים אף נדמה כי אחרי כל מילה בתורה הרבנות שמה פסיק - האם זה בכדי להכביד על הקורא ולבלבל אותו וכך להקשות עליו להבין את התורה
בילבול הקוראים על ידי פיסוק כפייתי ופסיק אחרי כל אות משרת את הרבנות היטב כי זה עוזר למכור את הרעיון לפיו ״לא ניתן להבין את התורה ללא הרבנות״
הרבנות שמה את המכשול - פיסוק יתר - והרבנות גם מציעה את ״הפתרון״ - פירושי רבנים בספרים חיצוניים לתורה
ודרך אותם ״פירושים״ הרבנות משנה ומשכתבת את התורה להיות בצלמה של הרבנות
דרך נוספת לשכתב את התורה מבחוץ היא תרגומים
לדוגמא לפני דורות רבים הרבנות היהודית הציגה לציבור את ״תרגום אונקלוס״
אונקלוס היה קרוב משפחתו של הקיסר הרומאי ו-״הסתחבק״ עם הרבנות ויש האומרים גויר
תרגום אונקלוס נחשב ״קדוש״ ביהדות ולפי הרבנות יש לקרוא בו פעם על כל פעמיים שקוראים תורה
דרך תרגום זה הרבנות שכתבה לגמרי את סיפור התורה כך לדוגמא הרבנות החליפה בתרגום את המילה ״עברים״ במילה ״יהודים״ ואת המילה ״טוטפות״ במילה ״תפילין״ וכך הרבנות ״יצקה יהדות״ לתוך התורה הלא יהודית
דוגמא נוספת היא תרגומי הותיקן
בתרגומים אלה הנקראים THE HOLY BIBLE הותיקן הרומאי דרך פקידיו שיכתב לגמרי את התורה
כך לדוגמא הותיקן החליף את המילה ׳תנין׳ במילה ׳נחש׳ ואת המילה ׳משיח׳ במילה ׳כהן׳
אז ראינו כי יש טעויות תמימות של העתקה בתורה - אך גם חבלות מכוונות בה דרך תכסיסים חיצוניים
וזה לא תמיד ברור שהחבלה היא חיצונית
כך לדוגמא ספר דברים ספר חיצוני לתורה אשר במקור נקרא ״משנה תורה״ (כך הספר מזהה עצמו) נחשב בימינו בטעות להיות חלק בלתי נפרד מהתורה אף כי הוא תוספת מאוחרת
אך רק בגלל שלא זיהינו חבלה מכוונת בתורה מבפנים בתוך מילותיה - אין זה אומר שזה לא קרה - ואת זה נוכל לדעת בוודאות רק כאשר יתגלו מחדש כהנים ביד יהוה
כתות דתיות כמו כת היהודים טורחות להפיץ את תורת ישראל כי התורה היא ספר הבסיס וסיפור הרקע לספריהן - והן מנצלות את מעמדה של התורה כספר קדוש - כדי להתבשם בקדושתה כאילו היתה שלהן
בכת היהדות כורכים את התורה עם ספר זר כמו מגילת אסתר וקוראים לזה תנ״ך ורוב הציבור בבורותו הנוראית נופל להאמין שמגילת אסתר היא ספר קדוש - רק בגלל שרבנים בחרו לכרוך את המגילה לתורה כך שייראו כמו ספר אחד
הנוצרים גם עשו זאת כאשר כרכו את ה-״ברית החדשה״ לתורה וקראו לזה THE HOLY BIBLE
עד להופעת כהנים ביד יהוה ראוי כי כל אדם יפעיל שיקול דעת עצמאי בקריאת התורה
ויבחן את חוקיה מול חוקי ספרים חיצוניים לה וכך ינסה לזהות איפה כתות ממסדיות כמו יהדות ונצרות ניסו לעבוד עליו לגבי מה הבורא אמר
האם רבקה היתה רק בת שלוש כאשר יצחק בעל אותה כפי שרבנים כמו רש״י טוענים
לא ניתן להוכיח מן התורה שרבקה היתה רק בת שלוש כאשר יצחק לקח אותה לאשה ושכב עמה
הטענה לפיה רבקה היתה רק בת שלוש אינה מבוססת על התורה אלא על פירוש רש״י ורש״י התבסס בחישוביו על ספרים חיצוניים לתורה
רש״י נחשב קדוש ביהדות ופירושיו עוטפים את המלל המרכזי בתלמוד
רש״י הוכנס אל התלמוד על ידי המיסיונרים הנוצרים אשר ערכו את התלמוד בשנת 1518
פירוש רש״י:
״...רִבְקָה - הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה - ג' שָׁנִים - וּנְשָׂאָהּ ״
רש״י מציג חישוב גילאים בפירושו אך החישוב לא מבוסס על הכתוב בתורה אלא רש״י פשוט בודה גילאים הלקוחים מספרים חיצוניים זרים
אני מציע מטבע זהב לכל יהודי בעולם שיוכיח את חישוב רש״י מהכתוב בתורה לבדה - עד כה אף לא יהודי אחד הצליח לזכות במטבע
התורה לא מסגירה בת כמה היתה רבקה כאשר פגשה את יצחק
אך לפי התורה רבקה היתה גדולה מספיק לסחוב דליי מים מהבאר ולהסתובב לבדה בשדות לרעות את עדר משפחתה ולנהל שיחה רהוטה עם עבד אברהם - דברים שילדה בת שלוש לא עושה
אך ביהדות מותר להתחתן עם ילדה בת שלוש (ויום) ולבעול אותה - והרבנות היתה צריכה הצדקה לפדופיליה הזו - ולכן ביהדות מקובל לשקר שרבקה היתה בת שלוש כשיצחק בעלה
פדופיליה מושרשת חזק ביהדות אך בימינו בגלל שזה נחשב פשע רבנים נוטים לשקר ולטעון כי פדופיליה לא קיימת ביהדות
רמב״ם - משנה תורה:
הלכות איסורי ביאה
פרק כ״ב פסוק ט׳:
״ תינוקת מבת שלוש שנים ולמטה ותינוק מבן תשע שנים ולמטה מותר להתייחד עימהן: שלא גזרו אלא על ייחוד אישה הראויה לביאה, ואיש הראוי לביאה. ״
לפי הלכת (חוק) רמב״ם מעלה - פעוטה מגיל שלוש ויום אחד ראויה לביאה - כי הוא מסביר שמתחת לגיל זה - מגיל שלוש ומטה - היא לא ראויה לביאה (וכי לכן מותר להתייחד עמה - להישאר עמה לבד)
רמב״ם - משנה תורה:
הלכות אישות פרק ג׳
הלכה (חוק) י״א:
״ ואם היתה בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה מדעת אביה ״
שזה אומר - מגיל שלוש ויום אחד הפעוטה תחשב נשואה לבועל שלה דרך בעילתה
אז מה אתה מבין מזה - האם מענישים את הבועל על בעילת הפעוטה או נותנים לו אותה
אך פדופיליה מתחילה בתלמוד שם הרבנים חז״ל מסבירים כי החל מגיל שלוש ויום אחד בעילת הילדה תחשב כקידושה להיות אשת הבועל:
תלמוד מסכת יבמות פרק ו׳ דף נ״ז עמוד ב׳:
״ בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה ״
אם תבדוק תמצא כי הרבנים גם מסבירים בתלמוד כי אם ילדה נבעלה לפני גיל שלוש ויום אחד אז אין זה נחשב סקס ולכן הבועל פטור מלהיות בעלה וכי אין שום נזק בבעילתה
אם רבנים ישקרו לך בפרצוף (כפי שהם נוהגים לעשות) ויספרו לך שמדובר פה כביכול בהלכות למקרי אונס בלבד - הצג להם את ההיתר של הרבנים חז״ל בתלמוד לכהנים להתחתן עם בנות שלוש ולבעול אותן:
תלמוד מסכת יבמות פרק ו׳ דף ס׳ עמוד ב׳:
״ מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא יח) וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם ״
שאל אותם האם לדעתם גם פה מדובר בהיתר לכהן להתחתן עם פעוטה לאחר שאנס אותה
כפי שרואים מהציטוט האחרון מעלה לרבנים חז״ל היה מנהג בתלמוד לצטט פסוק אקראי מהתורה או מהתנ״ך ודרכו ליצור אשליה למאמיניהם כאילו הציטוט דיבר על משהו אחר
פה דרך ציטוט לא קשור מהתורה החליטו הרבנים שמשה אמר שמותר לבעול את הפעוטות בעודן פעוטות מסקנה אשר רק פדופיל חולה נפש יסיק
מי שבריא בנפשו לא יסיק את מסקנת חז״ל מקריאת הפסוק אותו הם ציטטו - אלא יבין כי משה בסך הכל אמר להחיות את הפעוטות (וכך בעתיד כשיגדלו יוכלו לשמש כנשים ושפחות)
מאחר וחז״ל היו אויבי הכהנים וחיפשו הזדמנות להשפיל אותם אפשר נמצא בתלמוד את הרבנים כביכול ״מאשרים״ לכהן לשאת פעוטה:
תלמוד מסכת יבמות פרק ו׳ דף ס׳ עמוד ב׳:
״ וְשִׁגֵּר רַבִּי אֶת רַבִּי רוֹמָנוּס וּבְדָקָהּ וּמָצָא בָּהּ בַּת גִּיֹּרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהֻנָּה ״
בציטוט מעלה הרבנים תפסו שתי ציפורים במכה אחת: קידמו פדופיליה בישראל וגם השפילו על הדרך את הכהנים בכך שריכלו עליהם והציגו כאילו הכהנים מתחתנים עם פעוטות
אגב בתלמוד יש הרבה ציטוטים החוזרים על עצמם מספר רב של פעמים - עורכי התלמוד הנוצרים הרגישו צורך לשוב ולהכניס את אותם ויכוחים תפלים בפרקים שונים
התלמוד היה משמעותית רזה יותר אם העורכים הנוצרים היו נמנעים מכך
האם ללא המיסיונרים הנוצרים אשר ערכו את התלמוד עדיין היינו מוצאים ביהדות פדופיליה
זו שאלה לותיקן - הוא זה אשר אישר את כל החומר שהוכנס אל התלמוד הבבלי
ואם תהית - הרפש הפדופילי הזה מופיע גם בתלמוד ירושלמי
כשאתם חוקרים את זה זיכרו שני דברים:
האחד:
לרבנים אין שום בעיה מוסרית לשקר לכם בפרצוף לגבי החוק היהודי אם לטעמם חשיפתו עלולה לסבך את הקהילה או להוציא לה שם רע
השני:
החוק היהודי הוא אוסף של דעות סותרות - רב אחד מציג קביעה - ורב אחר מציג קביעה הפוכה
הרבנים מנצלים את הדואליות בחוק היהודי כדי לברוח מהפינות הלא נעימות ויציגו לך הלכה הפוכה לזו שהצגת להם כאילו השניה מבטלת את הראשונה כאשר בפועל כל מאמין נצמד לפירוש שנוח לו להיצמד אליו
איפשהו בערימת החוקים והספרים של היהדות רב כתב שאסור לפגוע בילדים או לשכב עמם והרבנים ישתמשו בזה כדי כביכול ״להוכיח״ שאין פדופיליה ביהדות
ויתעלמו מהמקומות הבולטים בספרים הכי מרכזיים אשר כן מותירים פדופיליה ביהדות
